בסיוע שלוחים מכל רחבי העולם המפיצים
תורה וחסידות בקרב יהודים דוברי רוסית.
ולרגל שנת ה"אור" להסתלקותו של רבי שניאור זלמן מליאדי
בעל התניא והשולחן ערוך.
זוכים דוברי הרוסית שעד עתה הבנת התניא כדבעי היתה רחוקה מבינתם
להבין היטב גם בשפתם את ספר התניא.
פרוייקט תרגום התניא לרוסית התחיל לפני למעלה מ40 שנה
כשהרבי יזם ודחף ודירבן העוסקים בנושא.
ואכן לאחר מספר שנים הושלמה מלאכת התרגום.
גם את מלאכת הביאור לרוסית הרבי עורר ועודד.
ואכן לפני למעלה מ40 שנה בשנת תשל"ז יצאו מספר פרקים עם ביאור.
אך מניעות ועיכובים רבים מנעו את המשך הפרוייקט.
בשנים האחרונות בסיוע שלוחים רבים החלה מלאכת התרגום של הספר שיעורים בספר התניא של הרב יוסף וינברג ע"ה.
תחילה יצאו הספרים לאור במהדורה מצומצמת שנקראה תניא מבוארת.
הספרים התקבלו בחביבות בקרב דוברי הרוסית שוחרי לימוד החסידות.
אך העובדה שתרגום התניא לרוסית נעשה לפני עשרות שנים ועוד קודם הדפסת שיעורים בספר התניא
גרמה לכך שבפעמים רבות התרגום של התניא היה למעשה פירוש שלא עלה בקנה אחד עם המבואר בספר שיעורים בספר התניא.
שאלות אלה ואחרות והופנו לפתחו של הרה"ח החוזר ר' יואל כהן שיחי' ונערכו תיקונים ושינויים רבים לקראת הדפסת מהדורה שלמה ומתוקנת שהושלמה זה עתה.
השליח הרב יצחק הכהן קוגן שיחי' החל בסיוע ר' יוסף דמיכובסקי מנהל הוצאת הספרים "יחד"
במלאכה המורכבת של תיקון תרגום התניא שיתאים לביאור שיעורים בספר התניא.
לצורך כך הוקם צוות מתרגמים מאנ"ש שעסק בשיפור התרגום ותיקון הביאור למופיע בספרי שיעורים בספר התניא בעברית באידיש ובאנגלית.
הרב בערעל לזאר השליח הראשי לרוסיה עם הספרים
.jpg)
הרב קוגן עם המהדורות השונות של התניא ברוסית
להלן קטע מראיון שבו הסביר הרב וינברג ע"ה את יחודיותו של הביאור בספר שיעורים בספר התניא:
במשך שנים רבות, מאז מוצאי שבת פרשת משפטים תש"כ, בה החל למסור את שיעור התניא השבועי מעל גלי הרדיו הניו-יורקי, זכה הרה"ח ר' יוסף הלוי ויינברג לעלות על שולחן מלכים, ולהיות מוזכר במהלך התוועדות הרבי בשבת פרשת משפטים או בהתוועדות סמוכה. הרבי שיבח את דביקותו של הרב ויינברג בתפקידו המיוחד, ודיבר – בכל שנה מזווית שונה – על המעלה המיוחדת בשידורי חסידות על גלי הרדיו.
ברבות השנים נחשפו שתי עובדות נוספות שמעידות על היחס הנדיר שהעניק הרבי לשיעור תניא מיוחד זה: הרבי האזין בקביעות לשיעור התניא של הרב ויינברג, ונהג לאכול בשעה זו את סעודת מלווה מלכה תוך כדי האזנה. יתירה מכך, כך גילה הרב ויינברג כעבור שנים: הרבי הגיה כל שיעור בטרם שידורו, כשהוא מוסיף הערות וביאורים רבים. "כל שיעור הוגה מתחילתו ועד סופו, בכל פרט ופרט", העיד הרב ויינברג.
במרחשוון תשי״ט, כאשר נכנסתי לפני יום הולדתי ל'יחידות' אצל הרבי, העלתי את ההצעה להתחיל שיעור תניא ברדיו. הרבי הרהר רגע, ואחר כך ענה: "עוד לא הגיע הזמן״. אמרתי לרבי שלא עלה בדעתי להגיש את השיעור על אחריותי האישית בלבד, והצעתי שהשיעורים יהיו למראה הרבי ויעברו על-ידו הגהה לפני השידור, אבל הרבי חזר ואמר שעוד לא הגיע הזמן.
כעבור שנה נודע לי שבארץ הקודש החל הרה״ח ר' נחום גולדשמיד ע״ה לשדר שיעור תניא ב'קול ישראל', לרגל שנת ה-200 להולדת הבעש״ט. מכיוון שכך, כאשר נכנסתי לרבי ליחידות לקראת יום ההולדת הבא שלי (במרחשוון תש״כ), הצעתי שוב את הרעיון, וטענתי לפני הרבי: "הרי בארץ ישראל כבר עושים זאת?״ – אבל הרבי עדיין לא אישר.
כעבור כמה שבועות, חשבתי לעצמי שאולי אם אכין שיעור לדוגמא, הרבי יתן את ברכתו לשיעור. לצד השיעור לדוגמא צירפתי מכתב בו כתבתי כי אני מכיר בגודל האחריות של הוראת תניא לרבים, אבל אני נשען על מה שלמדתי ב'תומכי תמימים' באוטבוצק מהמשפיע ר' ברוך פרידמן ז״ל. הרבי עבר על השיעור שהכנסתי, ואז זכיתי פתאום לתגובה אחרת לגמרי: זמן קצר לאחר שהכנסתי את השיעור, הוא יצא מהרבי 'מוגה', עם הערות ותיקונים של הרבי. הרבי גם צירף מאה דולר כהשתתפות בהוצאות והוסיף את ברכתו הקדושה.
מאז הגהת השיעור הראשון, הרבי גילה לאורך כל הדרך יחס מיוחד לעניין. הרבי הרעיף על העוסקים במלאכה שפע ברכות מיוחדות והדריך וכיוון אותם על כל צעד ושעל. במוצאי שבת פרשת יתרו תש״כ הגעתי לאולפן וסיפרתי למאזינים על חשיבות לימוד ספר התניא, ועל כך שהחל משבוע הבא, מוצאי שבת פרשת משפטים, יתקיים שיעור שבועי בספר התניא. מה היה סגנון השיעורים, האם הם היו מיועדים למתחילים, או דווקא עם ביאורים עמוקים?
למען האמת, בשיעורים הראשונים עוד לא היה לי קו ברור. כפי שסיפרתי, אני למדתי תניא אצל המשפיע ר' ברוך פרידמן, שנצמד להסבר הפשט של התניא; אולם מאידך, שמעתי את שיעוריו של הרה"ח ר' נחום גולדשמיד, שהגיש הסברים ארוכים ומפורטים על נושאים שונים בחסידות ובעיקר על המושגים המופיעים בתניא, וראיתי שהוא מצליח לחבב את התניא בציבור למרות שדרכו שונה – ועם הצלחה לא מתווכחים.
החלטתי להעביר את העניין להכרעת הרבי. תשובתו של הרבי הייתה חד-משמעית: הלימוד צריך להימסר בצורה הקלה ביותר! הרבי הורה להשתדל שהכול יהיה מובן עד כמה שאפשר, באופן השווה לכל נפש. כשציינתי שר' נחום מלמד באופן שונה, הרבי ענה: "שם בארץ-ישראל, זה אחרת״. הבנתי שהרבי רוצה שבארצות-הברית שיעור התניא יתאים גם למתחילים ממש, כדי לקרב אותם לתורת החסידות.
אומרים שהרבי הגיה ממש כל שיעור בטרם שידורו. מה תוכל לספר לנו על כך?
אכן, כל שיעור, מתחילתו ועד סופו, עבר את הגהותיו של הרבי. סדר הכנת השיעור היה כזה: תחילה הייתי אוסף את הפירושים השונים לתניא, ומהם מעבד את השיעור כפי שהוא מוכן לשידור. בשלב זה הגשתי את התמליל לרבי, וכעבור זמן קצר קיבלתי את הגהותיו של הרבי. פעמים רבות הוסיף הרבי הוספות משמעותיות, שהייתי צריך לערוך את כל השיעור מחדש. לשידור הייתי מגיע עם דפים מוכנים, שכללו את הגהותיו של הרבי.
כך חלפו כמה שנים. יום אחד, קיבלתי הודעה מהרב חדקוב, שמכאן ואילך לא יגיה הרבי את השיעורים, ובמקום זה עלי להראותם לאדם נוסף מלבד הרב טננבוים.
כמובן שהרגשתי הייתה נוראה, אבל החלטתי לנסות בכל זאת וקיוויתי לטוב. בפועל, את השיעור הבא הכנסתי לרבי, אלא שהפעם בניגוד לתמיד, השארתי לעצמי עותק של הדפים שהכנתי, למקרה שהרבי לא יחזיר לי אותם, חלילה. הסוף היה שהרבי כן הגיה את השיעור ההוא, וגם את הבאים אחריו – וכן זה נמשך הלאה עד שסיימנו את המחזור הראשון בלימוד כל הספר.
לאחרי שהרבי עבר התקף-לב בשמחת תורה תשל"ח, חשבתי שבאופן זמני כדאי להפסיק להכניס לרבי את השיעורים להגהה, כדי שלא להטריח את הרבי. התכוונתי להשתמש בינתיים בכמה שיעורים שהרבי הגיה לפני כן, ולמשוך את השיעורים זמן רב יותר, עד שהרבי יחלים. אך כשהרבי ראה שהשיעורים אינם מגיעים, שאל על כך את מזכירו הרב גרונר, והבנתי עד כמה חשוב לרבי להגיה את שיעורי התניא.
היו פעמים שהרבי הגיה את השיעורים שוב. לדוגמא, לאחר שהרבי הגיה את השיעור שעמדתי למסור על פרק מ"ט, ישב הרבי במשך שלוש שעות, במוצאי שבת חנוכה (!) וכתב ביאור נפלא בתוכן הפרק. כאשר הרבי סיים לכתוב, זה היה סמוך מידי לזמן השיעור, כך שלא יכולתי לעבד את דבריו העמוקים של הרבי לסגנון של שידור רדיו. הרבי קרא למזכירו, הרב בנימין קליין, ואמר לו: "תן את זה לויינברג, שיעשה בזה כרצונו". למעשה הודעתי בשיעור של אותו שבוע שזכיתי לקבל ביאור מיוחד מהרבי, ואחלק את הביאור לשלשה חלקים שאשדר במשך שלשה שבועות.
זאת הייתה רק דוגמא אחת. אין לשער כמה שעות של עבודה הרבי השקיע בשיעורים. רק לאחר שהספר 'שיעורים בספר התניא' יצא לאור, ושורות ארוכות של הערות בגוף כתב יד קדשו של הרבי עיטרו את שולי העמודים – היה אפשר להתחיל להבין שמדובר בדבר שלא היה כמותו מעולם ולקלוט את חשיבות העניין.
בד בבד עם הגעת ספרי התניא בימים אלה מחו"ל
הגיעה הסדרה החדשה של ליקוט מענות ואגרות קודש במגוון נושאים ברוסית.
מהדורה זו תאפשר ללומד ולמעיין בה להכיר את דעתו של הרבי במגוון רחב של נושאים
ובהם - אמונה ומדע. תורה ומצוות. יסודות היהדות - מורה נבוכים. שידוכין, נישואים.
שלום בית. חינוך ילדים. בריאות הנפש. בריאות הגוף. פרנסה עשירות וצדקה. ועוד
.jpg)
