י"ט אדר ב ה'תשפ"ד

שבתון המוצלח שנערך ע"י חמה לעולים בארה"ב - התשע"ד

מקור 
אתר שטורעם
http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=70083
 
שבתון ענק ליהודים יוצאי רוסיה ● דיווח וגלריה

השבתון הכלל-ארצי ליהודים יוצאי רוסיה בארה"ב שהתקיים בשבוע שעבר בסטמפורד, קונטיקט, משך אליו כאלף משתתפים, והותיר רשמים בלתי נשכחים ● בסוף השבוע האחרון ערך חמ"ה, בשיתוף צעירי אגודת חב"ד המרכזית ומנהל התכניות שלה הרב כתריאל קסטל, ובהשתתפותם של עשרות שלוחי חב"ד מרחבי צפון אמריקה, את השבתון הארצי ליהודי רוסיה בבית המלון ומרכז הוועידות סטמפורד פלזה ● על אף תנאי מזג האוויר הקשים ששררו באזור הצפון מזרחי, השלגים והגשמים הרבים שירדו ברחבי המדינה, התכנית התנהלה ללא עיכובים או תקלות ● בשבתון נטלו חלק, בין היתר, נואמים מפורסמים כמו הרב ברוך גורין, דובר איגוד הקהילות היהודיות בחבר העמים; הרב צבי פרימן, מעורכי פורטל חב"ד.אורג; והגב' שמעונה צוקרניק, המתמחה באימון אישי (קואצ'ינג) על פי הקבלה ● כמו כן התקיימו הופעות של כוכב הזמר החסידי ליפא שמלצר, והופעה מיוחדת לנשים של המלחינה הישראלית עטורת הפרסים, זלטה רזדולינה
דוד מרגולין - חב"ד.אורג

עם תום מלחמת העולם השנייה, והתחלת המלחמה הקרה, מצאו עצמם יהודי ברית המועצות בנסיבות קשות מנשוא. מזה עשרות שנים דוכאו חיי הדת, ולרגל מחסור קשה במזון ומצרכי יסוד אחרים, נשקפה סכנה של ממש לעצם קיומם הרוחני והגשמי כאחד. זה היה השלב בו קבוצה קטנה של פעילים חב"דיים, נצורים מאחורי מסך הברזל בסמרקנד - כיום, אוזבקיסטן - החליטו שאינם יכולים עוד לעמוד מנגד מבלי לסייע לאחיהם היהודים הנאנקים. התגבשה אז חבורת אנשים, וכך נולד ארגון חמ"ה.

"היה זה מיד לאחר מותו של סטלין בשנת 1953", נזכר הרב הלל זלצמן, אשר יחד עם הרבנים משיח חודייטוב ובנימין מלחובסקי, ובהנהגתו של הרב משה ניסילביץ', ייסדו את הארגון המחתרתי. "לא האמנו שאי פעם יותר לנו לצאת את המדינה ההיא, ולכן ייסדנו את חמ"ה במטרה לסייע ליהודים שנותרו שם".

בניגוד לכל התחזיות והתפיסות המקובלות בזמנים ההם, חמ"ה שרד והמשיך להתקיים גם אחרי התפוררות האימפריה הסובייטית, וממשיך גם כיום בפעילותו, לספק חינוך יהודי, שירותים חברתיים וסיוע הומניטרי ליהודים יוצאי ברית המועצות לשעבר שהיגרו לארצות הברית ולישראל, וכן לאלה שנותרו במדינות חבר העמים.

בתקופה בה מעמדה של יהדות רוסיה הומר ממצב של דיכוי לתנועת הגירה המונית, התמקדו גם בחמ"ה בצרכים המשתנים. כעת, כאשר יהדות רוסיה התבססה ברחבי העולם וחיה את חייה בחופשיות, סיגל שוב הארגון את פעילותו בהתאם.

בסוף השבוע האחרון ערך חמ"ה, בשיתוף צעירי אגודת חב"ד ומנהל התכניות, הרב כתריאל קסטל, ובהשתתפותם של עשרות שליחי חב"ד מרחבי צפון אמריקה, את השבתון הארצי ליהודי רוסיה בבית המלון ומרכז הוועידות סטמפורד פלזה, בעיר סטמפורד, קונטיקט. האירוע השנתי, המתקיים זו הפעם החמישית, משך אליו השנה למעלה מאלף משתתפים מכל הגילאים.

על אף תנאי מזג האוויר הקשים ששררו באזור הצפון מזרחי, השלגים והגשמים הרבים שירדו ברחבי המדינה, התכנית התנהלה ללא עיכובים או תקלות. בשבתון נטלו חלק, בין היתר, נואמים מפורסמים כמו הרב ברוך גורין, דובר איגוד הקהילות היהודיות של ברית המועצות לשעבר; הרב צבי פרימן, מעורכי אתר חב"ד.אורג; והגב' שמעונה צוקרניק, המתמחה באימון אישי (קואצ'ינג) על פי הקבלה. כמו כן התקיימו הופעות של כוכב הזמר החסידי ליפא שמלצר, ושל המלחינה הישראלית עטורת הפרסים, זלטה רזדולינה.

רעב של ממש לידע

"בברית המועצות, נשללה מאתנו, יהודי רוסיה, האפשרות ללמוד אודות מורשתנו היהודית, ובכל זאת, אפילו בזמנים הקשים ביותר, תמיד נשמר חיבור חזק לענייני 'יידישקייט'", אומר מנהל התכניות של חמ"ה, הרב בן ציון לסקין. ב"ה שיש לנו את ההזדמנות להכיר ולחקור את המורשת שלנו, והגידול המתמיד במספר משתתפי השבתון משנה לשנה מעיד על קיומו של רעב של ממש לידע הזה. שום סופת שלגים לא הצליחה לעצור בעדם מלהשתתף".

"היו אלה זמנים קשים, אחרי הפחד בעקבות 'משפט הרופאים' של סטלין", מסביר סגן נשיא חמ"ה, הרב משיח חודייטוב, בהקשר לימי הבראשית של הארגון, ובהתייחסו למזימתו הידועה לשמצה של סטלין לטפול על קבוצת רופאים יהודיים סובייטיים אשמת שווא של ניסיון לרצוח חברי פוליטביורו בכירים - עלילה שקרסה עם מותו הפתאומי של סטלין בחודש מרץ, שנת 1953.

"היה קר מאד, אז הרב מלחובסקי ואני התחלנו לספק פחם לבתי יהודים שלא יכלו להרשות לעצמם רכישת הכמות הדרושה לשרוד את החורף הקשה".

אולם, השגת הסיוע ההוא הייתה רחוקה מלהיות עניין פשוט. לאזרחים הוקצבו מכסות של תלושים שכנגדם יכלו לקבל כמות מצומצמת של פחם להסקה ולחימום בתיהם הזעירים. המכסות אף פעם לא הספיקו, ומי שלא היו בידיהם האמצעים הכספיים, לא היו יכולים להשיג את תוספת הנחוצה בשוק השחור. כשהם משחדים את אחד העובדים בתחנת הרכבת בסמרקנד - לשם היו מגיעים קרונות עמוסים בטונות של פחם - הצליחו השניים להבריח משאית אחת, ולחלק את תכולתה - שלוש טונות של פחם - בין משפחות, שלולא כן היו עלולות לסבול סבל רב.

"היה זה דבר מאד מוסכן לעשות", אומר זלצמן. "אך, היו אלה זמנים מאד מסוכנים".

מלבד הסיוע ההומניטרי, ארגנו בחמ"ה שיעורי תורה מחתרתיים בסמרקנד וברחבי המדינה. "היו כאלה שהיו נוסעים ממרחקים עד לסמרקנד כדי להשתתף בשיעור או בהתוועדות חסידית, ואז היו שבים ולוקחים איתם את החיות והחמימות הזו חזרה אל קהילותיהם באשר הן. לפעמים היו מגיעים ממקומות מרוחקים כמו לנינגרד [כיום, ס. פטרבורג] ומוסקווה."

זלצמן מציין כי הרבי מלובביץ' - רבי מנחם מ. שניאורסון זצ"ל - תמך בחמ"ה למן הקמתו, ואף הרים תרומה חודשית אישית בסך אלף דולר לטובת הארגון, החל מהגעתו של ניסילביץ' לישראל בשנת 1971, כאשר שב וחידש את פעילות חמ"ה.

"אנשים שהושפעו מפעילותנו ברוסיה - אפילו אם במפגש אקראי בלבד - היגרו בהמשך לישראל ולאמריקה. כיום, יש אלפי משפחות הקשורות אל מסורת אבותיהם בזכות אותה חוויה", אומר הרב בנימין מלחובסקי, מנכ"ל הארגון.

חולקים קשר משותף

יהודי רוסיה עודם חולקים תחושת חיבור ושותפות - תחושה שעוברת גם לבני הדור הבא, אל מי שנולדו אל תוך החופש והרווחה של ארצות הברית.

"בבואם לאמריקה, לא אבדה ליהודי רוסיה הייחודיות שאפיינה אותם כקהילה", אומר רון טורוסיאן, מייסד ומנכ"ל חברת 5W יחסי ציבור בעיר ניו יורק, ואחד הדוברים בשבתון. "הרוסים שימרו את חוש ההומור ואת התרבות שלהם, ולכן הגישה בפעילות הקירוב עם הקהילה הרוסית צריכה להיות גישה ייחודית."

טורוסיאן, גורו יחסי ציבור המעורב בנעשה בקהילת יוצאי רוסיה היהודיים בשבע השנים האחרונות, מסביר כי על אף התפקיד החשוב שמילאה יהדות אמריקה בשחרור היהודים מברית המועצות, הרי לא נעשה די כדי לחבר אותם אל מורשתם היהודית משהתיישבו בארצות הברית.

"לדעתי יהדות אמריקה עשתה עבודה נהדרת בפעילות של 'שלח את עמי', אך מעט מאד בכל מה שקשור ל'חנך את עמי'", אומר טורוסיאן, שאמנם אינו רוסי בעצמו, אך נשוי ליהודייה ממוצא רוסי. "לקהילת יוצאי רוסיה היהודיים יש כל כך הרבה מה לתרום לקהילה בכלל, ועלינו באמת למצוא דרכים איך לגייס יותר את המעורבות שלהם. הקהילה ממש צמאה לתכנים יהודיים, ואינני מתפלא שהשבתון, שעסק כולו בתוכן יהודי אמיתי, התמלא עד אפס מקום."

לסקין מציין שהרישום לשבתון היה בתפוסה מלאה מאז אורגן לראשונה בשנת 2009. "בשנה הראשונה שרצינו לערוך שבתון, חשבנו שיבואו 200 איש", הוא אומר. "נרשמו 600. מאז, הכמות רק הולכת וגדלה משנה לשנה."

רושם בל יימחה

סוף השבוע, שהיה מלא וגדוש ברוחניות, בידור, סדנאות והרצאות - הן באנגלית והן בשפה הרוסית - הותיר רושם בל יימחה על רבים מהמשתתפים, ובמיוחד על מרינה ברוורמן, שפגשה את בעלה אלכס בשבתון בשנת 2011.

"נפגשנו לראשונה בשישי בלילה, במסגרת אירוע לרווקים ורווקות; שם נוצר הקשר הראשון", משחזרת ברוורמן, שהשתתפה אז בשבתון בפעם השנייה. "אחר כך שבנו ונפגשנו בתיווכו של הרב ברוך לבקיבקר שקישר בינינו, אך הקשר הראשוני נוצר שם."

ברוורמן, ילידת אוקראינה שגדלה בברוקלין, הייתה בת 9 כשהיגרה עם הוריה לארצות הברית, אך לדבריה, היא עדיין חשה מחוברת למורשת היהודית הרוסית שלה. חלק מאותן חוויות ורקע משותפים, מציינת ברוורמן, יכולים להסביר את העובדה שכל משתתפי השבתון חשו בנוח, למרות הפערים ביניהם ברמת שמירת המצוות.

"הייתה זו חוויה משותפת עבור כולנו, אף שאנו נמצאים אולי ברמות שונות של שמירת מסורת - מי יותר ומי פחות - חשנו כולנו בנוח, אלו בחברת אלו", היא מסבירה.

בעלה של ברוורמן גם הוא מאוקראינה, והיא אומרת שהחיבור אל אותה מורשת עודנו חשוב ומשמעותי מאד בעיניה. "זה תמיד יישאר חלק ממני, ולעולם לא הייתי רוצה להרחיק את עצמי מזה", היא אומרת. "כאשר יהיו לי ילדים, בעזרת ה', אשתדל עד כמה שאוכל שילדיי ידברו רוסית, ויבינו את החלק הזה שבעברם. אני מאד מחוברת לרוסיו?ת שלי."

חודייטוב מוסיף ומציין ששלוש מאות מבין אלף המשתתפים היו ילדים; תכנית מיוחדת התקיימה עבורם במקביל לתכנית הכללית, שנוהלה על ידי הגב' חנה זלצמן והגב' חיה מושקא דרוקמן.

"השבתון הזה חיבר בין שלושה דורות: סבים, שסבלו הכי הרבה תחת הדיכוי הסובייטי; הורים, שהיגרו לכאן; וילדים, שנולדו כאן, וכעת חופשיים להתחבר אל הדת ואל האמונה שלהם. דמעות של אושר עמדו בעיניהם של רבים מדור הסבים, כשראו כיצד הצאצאים שלהם כה מאושרים לחגוג את יהדותם."

"אני חייב להביע תודה חמה ומיוחדת לצוות חמ"ה שעמל ללא לאות מאחורי הקלעים על מנת להבטיח את ההצלחה האדירה של האירוע: לוועדת הרישום: אילנה ליטקובסקי, יוסף מויה, לוי לוין ולאירגון ברית אברהם והעומדים בראשו הרב מרדכי קנלסקי והרב ברוך לבקיבקר, שסייעו לנו רבות בהכנת התכנית, כמו כן, לגב' חדוה פדרמן על ארגון מכירה סינית מיוחדת ועל הובלת דיון מעורר השראה עבור נוער מתבגר", מוסיף לסקין.

"אצל רבים התעורר רצון להוסיף דבר מה משמעותי בחייהם היהודיים", מסביר הרב כתריאל קסטל. "יש מי שמתכננים ללמוד תקופה בישיבה, ואחרים שיתחילו להניח תפילין מידי בוקר. אפילו היו בני זוג, הנשואים מזה 25 שנה, שהחליטו להינשא כדת משה וישראל, וערכנו להם חופה וקידושין ביום ראשון במסגרת השבתון. היה זה רגע מיוחד מאד כאשר מאות ממשתתפי השבתון נגשו אל החופה לבקש ברכה בעת רצון ושעת סגולה זו. עבור רבים אחרים, סוף השבוע הותיר רשמים שיישאו עמם כל חייהם, ובעזרת ה', גם יביא אותם לשוב ולהשתתף בפעמים הבאות."

לאה נגרימובסקי, סטודנטית לפסיכולוגיה בברוקלין קולג', שהשתתפה השנה לראשונה, אומרת כי, "הודות לשבתון, למדתי על קדושת השבת, וגיליתי עד כמה התמזל מזלי, וכמה גאה אני ביהדותי. היו כל כך הרבה הרצאות מרתקות שהתקיימו בו זמנית, שממש היה קשה לבחור באיזה מהן להשתתף."

"הייתה זו חוויה מיוחדת ליטול חלק בסוף השבוע. קהל עצום שנחשף לכמות מדהימה של תכניות יהודיות במגוון רחב של נושאים. החל מהלכה ומשפט עברי ועד קבלה, מסדנה לאפיית חלות ועד לסדנת 'נפש בריאה בגוף בריא', היו שם תכניות מותאמות ליהודים מכל הגילאים, ומכל רקע ורמה דתית", אומר טורוסיאן.

עבור ברוורמן, השיא היה ונשאר תחושת האחדות הייחודית שעוררה השהייה המשותפת עם יהודים כה רבים שחוו חיים דומים מאד לשלה. "אף שבילינו יחד שבת שלמה, טקס ההבדלה במוצאי השבת היה מיוחד במינו. הוא איחד בין כולם, ואור אחד גדול ומשותף האיר לכולנו", היא אומרת. "זה היה נהדר".

כ"ז באדר א' תשע"ד

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

lexapro and weed safe

lexapro and weed good click here lexapro and weed effects

venlafaxine alcohol interaction

venlafaxine alcohol

издательство "яхад" - ведущая компания по развитию, издательству, маркетингу,
продаже и распространению книг по иудаизму на русском языке.

телефон: 054-4524969почтовый адрес: издательство "яхад", иерусалим, ул.  иерусалим, ул. Зархи 25
сайт: www.yahad.org директор сайта: р. йосеф демиховский.е-мэйл для связи: yachad8@gmail.com

יחד הוצאה לאור - החברה המרכזית לפיתוח, הוצאה לאור, סחר, שיווק, והפצת ספרי יהדות בשפה הרוסית
טלפון - 054-4524969
כתובת : יחד הוצאה לאור רחוב ישראל זרחי 25 ירושלים (ליד הקניון של רמות ).
www.yahad.org מנהל: ר' יוסי דמיכובסקי. אימיל  yachad8@gmail.com
YACHAD - Central Development Company, publishing, trade, marketing, and distribution of Jewish books in Russian
Phone - 054-4524969  Address letters: Zarhi str. 25  Jerusalem ISRAEL.

הצהרת נגישות 

עיצוב ובניה שטיבל.קום © כל הזכויות שמורות ל - yahad.org אין לעשות שימוש בשום תוכן או תמונה ללא אישור בכתב. 2004 - 2024 ©